החלטה בתיק תא"ק 52429-01-12

החלטה זו עניינה בבקשת הנתבעת למחוק את התביעה מחמת העדר סמכות מקומית או להעבירה לבית המשפט המוסמך.

1.     לטענת הנתבעת בהתאם לתקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות") בתביעה בה יש לעסקו של התובע מספר סניפים ואחד מהם מצוי בתחום השיפוט בו מקום מגוריו או עסקו של הנתבע יש להגיש התביעה לאותו בית משפט.

2.     לטענת הנתבעת מקום מגוריה הוא בבאר שבע, וכל יחסי התובע והנתבעת התקיימו בבאר שבע, והנכס שנרכש במסגרת המשכנתא נמצא בבאר שבע.

3.     עוד טוענת הנתבעת כי כאשר התובע קובע בהסכם תניית שיפוט לפיה הוא שומר לעצמו את הזכות לנקוט בהליכים משפטיים בבתי המשפט המוסמכים של מחוז תל אביב או בכל בית משפט אחר שיש לו סמכות עניינית אין המדובר בסמכות ייחודית. לעניין זה הוסיפה וטענה כי לא ידעה כי היא חתומה על סעיף זה בהסכם.

4.     עוד טוענת הנתבעת כי סעיף מקום השיפוט בחוזה המשכנתא דינו להתבטל היות והמדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד. לטענת הנתבעת סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים קובע כי תנאי מקפח אם הוא קובע מקום שיפוט בלתי סביר. וכי כל התניה על הדין הרגיל בדבר מקום שיפוט בחוזה אחיד חזקה שהיא מקפחת ומי שיטען אחרת עליו הנטל להוכיח זאת.

5.     לטענת הנתבעת היא ילדה תינוקת לפני 4 חודשים וכן יש לה פעוטה בת 5, וכי ניהול ההליך בבית משפט בתל אביב יכביד עליה ויפגע בזכות הגישה שלה לערכאות ויסב לה הוצאות רבות ומיותרות.

6.     לטענת התובע בהתאם להסכם המשכנתא קיימת תניית שיפוט ייחודית לפיה מקום השיפוט יהיה בבתי המשפט המוסמכים במחוז תל אביב. מעבר לכך טען התובע כי עולה מהעמוד הראשון של ההלוואה כי היא נעשתה בתל אביב, ועל כן לא נפל כל פגם בהגשת התביעה בתל אביב.

7.     עוד טען התובע בתגובתו כי היות והנתבעת צירפה לתגובתה תצהיר אשר לא צורף לבקשה המקורית הרי שאין להזדקק לו ולטענות העובדתיות שנטענו בו.

8.     עוד טען התובע כי הליכי מימוש זכויותיה של הנתבעת בנכס ששועבד להבטחת חובה כלפי התובע התנהלו במשך מספר שנים בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב מבלי שהנתבעת העלתה טענה לעניין אי נוחות בעקבות כך. עוד טען התובע כי הנתבע לא טענה כי יש לה קשיים כלכליים או בריאותיים שעשויים להרתיע אותה מפני מימוש הזכות בבית משפט בתל אביב והיא אף בחרה להיות מיוצגת על ידי עו"ד מתל אביב, ובכך יש להדוף את חזקת הקיפוח. עוד טען התובע כי בשים לב כי ישנה רכבת מבאר שבע לתל אביב והנסיעה אורכת שעה, אין זה ראוי לקבל הבקשה לעניין הסמכות המקומית.

דיון והכרעה

9.     לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי דין הבקשה להדחות.

10.הסעיפים הרלוונטיים לעניינו הם תקנות 3 ו-5 לתקנות וסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים תשמ"ג -1982 (להלן: " חוק החוזים האחידים"),

11.תקנה 3 לתקנות סדר הדין קובעת כי מקום השיפוט של תביעה שאיננה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; מקום יצירת ההתחייבות; המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; מקום המסירה של הנכס; מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

12.תקנה 5 לתקנות סדר הדין המתייחסת להסכם שיפוט קובעת כדלקמן:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4".

13.סעיף 3 לחוק החוזים האחידים קובע באופן כללי כך:

" בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)".

14.סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, שהוא סעיף החזקות, קובע בסעיף קטן 9, את החזקה הבאה כתנאי מקפח בחוזה אחיד :

"תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך".